ארבעה דברים שהמערכת עושה בלעדיך

לוח האוטומציות לא מראה לך בונה כללים. הוא מנגן את השיחה: אחר צהריים אחד של הודעות, מצויר מהכללים שלך עצמך, עם הכלל שייצר כל הודעה לידה. לערוך את הכרטיס זה לערוך את האוטומציה.

מתג אחד, ומה כבוי אומר

האוטומציה כאן נשלטת על ידי מתג אחד לכל סביבת העבודה, וסביבת עבודה חדשה מתחילה כשהוא כבוי. הכללים כבר כתובים, לא מוסרים לך בונה ריק, אבל שום דבר שהם יכולים לעשות לא נוגע בעבודה עד שאתה מדליק את המתג.

כבוי הוא הרצה יבשה, לא מסך מת. המתאים עדיין רץ ויומן ההודעות עדיין מתמלא. המסקנה פשוט קוראת היה מעביר את הסטטוס ל־Assigned במקום לעשות את זה. שום דבר לא פועל, ושום דבר גם לא נספר לספירת ההרצות של כלל, כי מסך שמראה ספירות הרצה לאוטומציה שלא דלוקה היה אומר לך שהיא עובדת לפני שהיא חמושה.

ברגע שהוא דלוק, הפס הופך למתג הכיבוי, ומציין מי הדליק אותו ומתי. לכבות אותו משאיר כל כלל בודד בדיוק כמו שהשארת אותו, אז להדליק בחזרה מחזיר את הרשימה שלך ולא את זו של היצרן.

1

ארבעת הסיפורים

מה מפעיל כלל

ארבע דרכים, והאחרונה היא זאת ששווה להכיר כי היא היחידה שאף אחד לא הזמין בזה ששלח הודעה קודם:

• מילים — מה שהוא באמת כתב.
• תמונה — כל קובץ מצורף, נקרא לפני כללי המילים, כי תמונה של אמבטיה גמורה היא לא מילה.
• שתיקה — המתנה של שלב שנגמרת. תראה את השרשרת: ההמתנה היא לכל שלב, אף פעם לא מספר אחד לכל סביבת העבודה, כי עבודה שיושבת לא משובצת שעתיים היא בעיה אחרת מעבודה שיושבת באתר שעתיים.
• רגע — זמן ביחס לעבודה. טופס הבוקר בשמונה, והתראה בתשע אם אף אחד לא אישר. כל רגע מגיע כבוי, ורגע אף פעם לא מזיז עבודה ואף פעם לא רושם כסף: הוא שואל, מספר, או מתריע.

מה כלל עושה

כלל הוא טריגר אחד וערימת פעולות מסודרת, שמוצגת כשורות ולא מוסתרת כתופעות לוואי. מילה אחת מקבלן משנה יכולה לסמן אותו כמי שקיבל את העבודה, להזיז את העבודה לשלב הבא, ולענות לו. שלושה צעדים גלויים, בסדר הזה, שכל אחד מהם אתה יכול לראות ולשנות.

אוצר הפעולות כולל להזיז את העבודה, לענות, לסמן שהשיבוץ התקבל, לתייק תמונה כהוכחה, לסמן את העבודה כמחכה לך, ולרשום תשלום שההודעה מציינת. האחרונה מכוונת להיות צרה: כסף נוסע בפורמט שמלמדים אותו, הודעה מחוץ לפורמט לא רושמת כלום ומקבלת את הפורמט בחזרה, וסכום נקי נרשם עם המתנה קצרה לפני שהוא סופי.

המילים שהוא מקשיב להן

הלוח מראה את ברירות המחדל האמיתיות, בסדר הבדיקה, כשמילות המפתח מעוצבות כחומר אחר מהפרוזה שסביבן, ככה שאפשר לראות במבט מה מילה ומה משפט.

שני פרטים שחשובים בפועל. השומר נקרא ראשון בכוונה: not done מכיל את done, ומתאים שהיה קורא אותם בסדר ההפוך היה סוגר עבודות שעדיין פתוחות. וההתאמה היא על מילים שלמות: k נדלק על הודעה שהיא k, ולא בתוך kitchen leak.

שלב שעדיין אין לו מילים מציע להוסיף כמה במקום להראות אזהרה, והמילים שאתה מוסיף יכולות להצביע על כל סטטוס שכבר יש לך, או ליצור חדש במקום, וזה הרבה פעמים מה שהמילים אמרו לך.

מה אנחנו כותבים בחזרה, כולל השתיקות

כל כלל נושא את ההודעה שהוא שולח בחזרה, כתובה באותו אוצר סימנים שכרטיס השיבוץ משתמש בו, ככה שתשובה יכולה לציין את הכרטיס, הלקוח, הכתובת והשעה. שני כללים בכוונה כותבים כלום, והלוח מצייר את זה כבחירה ולא כשדה ריק:

• עוד לא גמרתי לא עונה כלום, כי לענות לזה מלמד קבלן משנה שהרובוט מקשיב למילה הלא נכונה.
• כל דבר אחר לא עונה כלום, כי זה הולך לבן אדם, ואישור אוטומטי לפני תשובה של בן אדם הוא שתי תשובות להודעה אחת.

שדה תשובה ריק הוא החלטה, והוא מצויר ככזאת.

לנסות הודעה

הלוח נושא תיבה שאפשר להקליד לתוכה הודעה. היא מריצה את המתאים האמיתי דרך המסלול האמיתי, לא סימולציה שנכתבה פעמיים, ומדפיסה את המסקנה שההודעה הזאת באמת הייתה מקבלת. הניסיון נוחת ביומן ההודעות כמו כל אחד אחר, ככה שרשימת כללים שאפשר לנסות היא משהו שאפשר להעריך ולא רק לקבל.

איפה שהודעה באמת יכולה להשתייך לשתי עבודות, שום דבר לא מנוחש. תראה על איזו עבודה זה.